הכל התחיל למעשה כש"פסיקתה", שהיא הנכדה של ההיא מ"בשמלה אדומה ושתי צמות" שעמדה ושאלה למה, הגיעה אלינו לטרום התמחות ואחרי שבוע, במקום לשבת ולספור גומיות של דואר, עמדה ושאלה "מה זה ה- 'והואיל' המעצבן הזה ולמה בכלל הוא טוב"?
הרגשתי מופתע מבולבל ומסוחרר, אז עניתי בנביחה, ש - לו הייתה מוסיפה לסיפא של השאלה "לכאורה", או למצער הייתה משתמשת ב"כביכול" אז הייתי שוקל להורות למתמחה להשיב לה, אך משלא עשתה כן, שתטיס מיד את התחת שלה בחזרה לשקובייה שלה ותתחיל ללמוד את כל ה BGB הגרמני בע"פ וכשהיא מסיימת שתבדוק פסיקה משווה מהמשפט הנורווגי על זכות הלמור המצוי לנישואין חד מיניים וגישתו לערכאות. 
"סוף סוף אתה נותן לי משהו מעניין יא מזדיין" היא סיננה וחזרה לקובייה, לא לפני שאמרה כי מן המפורסמות היא שלמור יכול להגיש רק אבעיה. הא ותו לא.
הייתי מזועזע וצעדתי בצעדים נמרצים וארשת רצינית למשרד השותף הבכיר שהיה בעיצומו של משחק טטריס וירטואלי עם מנכ"ל בע"מ. 
סיפרתי את שאירע. הוא זרק עלי מהדורה שמינית של גורן וצווח: "אל תטריד אותי בזוטות שלא ניתן לחייב בגינן יא קוץ של יוד". גורן חלף על פני ופתח את הראש של חברי המלוקק שהאזין מאחוריי, חייך וביקש בנימוס גם את השביעי של זוסמן.
יצאתי מיואש אך ברקע שמעתי את הבעלים פוקד על חוצצית המזכירה שלו שתשיג לו מיד את יו"ר הלשכה ושר המשפטים.
באותו הלילה חלמתי על ערימות לא נגמרות של "והואילים" שמגיחים אל אויר העולם, רצים בריצת אמוק אל תוך קיר של "ודוקים" ומתנפצים והעולם שותק. 
קמתי שטוף זיעה, התיישבתי לקרוא שומות מכריעות וילקוטי פרסומים החל מקום המדינה, נרגעתי וחזרתי לישון. 
בבוקר נכנסתי למשרד כאילו כלום. בהתחלה ראיתי את קליפת אגוז יושב כהרגלו ומעיף המרצות פתיחה בזו אחר זו והרגשתי שהכל בסדר. אבל אז ראיתי את המבט של כרוכית, המזכירה של הבעלים, כזו ארשת רצינית הייתה לה רק לפני 7 שנים כשבא כוחו של צד ג' החליט שהוא לא משתמש יותר ב- "מבלי לפגוע בזכויות וטענות". חרף זאת, זכויותיו של מרשו יצאו מחוזקות ואצלנו במשרד כל המחשבים קרסו באחת. עדות שמועה גורסת שהיום בא כוחו של צד ג' דג דגים באיסלנד וממלמל מזמורים בפלמית.
מנהלת המשרד שמרדפית עמדה ליד חוצצית אחזה בראשה ומלמלה: "מצ"ב הרצ"ב, מצ"ב הרצ"ב, מצ"ב הרצ"ב" כשהיא מחזיקה מול פניה קובץ חקיקה אזרחית זעיר של מחשבות. 
בחדר הישיבות המרכזי ישבה לה פסיקתה כשממולה יו"ר הלשכה ושר המשפטים......